בכפרי סין נשארים יותר ויותר קשישים, בזמן שהצעירים ובני גיל העמידה עוברים לערים. הם מתמודדים עם בריאות שברירית, הכנסה נמוכה ובדידות, ולא פעם גם עם תחושה שאין בהם עוד צורך. הדרך שבה אדם מבוגר תופס את ההזדקנות שלו אינה עניין סמלי בלבד, והיא קשורה לבריאות, לרווחה ולאורך החיים. במקביל, הסמארטפון חדר גם לכפר הסיני ושינה את אופן התקשורת עם הילדים, את הגישה למידע ואת הדרכים לבלות את הזמן.
המחקר שואל אם יש קשר בין השימוש בסמארטפון לבין היחס של קשישים כפריים לזקנה שלהם, ובמיוחד אם המכשיר הקטן הזה מקל על תחושות של חוסר תועלת וחוסר משמעות. זו שאלה שאינה פשוטה לבדיקה, כי ייתכן שדווקא אנשים חיוביים, פעילים ובריאים יותר הם שמאמצים טכנולוגיה מלכתחילה.
כדי לברר זאת השתמשו החוקרים בנתוני סקר ארצי מייצג של בני 60 ומעלה בסין משנת 2018, ובחנו כמעט חמשת אלפים קשישים כפריים. הם נעזרו במודלים סטטיסטיים שמנסים להפריד בין השפעה אמיתית לבין הטיית בחירה, ובדקו את יציבות הממצאים בכמה דרכים נוספות. התוצאה מעניינת לכל מי שמתעניין בהזדקנות, בטכנולוגיה ובפערים דיגיטליים, ולמי שחושב על מדיניות לאוכלוסיות מבוגרות.






