בגן ובבית, ילדים צעירים מופיעים לעיתים קרובות בבגדים, בתסרוקות ובאביזרים שנחשבים "של בנים" או "של בנות". המראה הזה אינו עניין של אופנה בלבד. הוא קשור לאופן שבו ילדים משתלבים חברתית, ולפעמים גם לחוויות של הצקה או של קבלה בשנים מאוחרות יותר. אבל מאיפה בעצם מגיע המראה הזה כבר בגיל שלוש עד שש? האם ילדים פשוט מחקים את מה שהם רואים אצל אמא ואבא, או שיש כאן גם תחושה פנימית של השתייכות לקבוצה?
המחקר בוחן שני הסברים אפשריים. הראשון הוא מראה ההורים עצמם: עד כמה הלבוש והסגנון של האם והאב אופייניים למגדרם, והאם זה מתקשר לאופן שבו ילדיהם נראים. השני הוא הדמיון המגדרי של הילד, כפי שההורים תופסים אותו: עד כמה הוא דומה לבני מינו, ועד כמה הוא דומה לבני המין האחר. החוקרים בדקו גם אם התמונה שונה אצל בנים ואצל בנות, ואצל אמהות ואצל אבות.
במחקר השתתפו 74 משפחות הולנדיות, כל אחת עם אם, אב, בן ובת. החוקרים ביקרו בבתי המשפחות, צילמו את הביקור, ומקודדים מיומנים דירגו את המראה של כל בני המשפחה מתוך הסרטונים. ההורים מילאו שאלונים על הדמיון המגדרי של ילדיהם ועל עמדותיהם המגדריות. בין הממצאים האפשריים עומדת שאלה מסקרנת על האופן שבו משפחה, ילדים וזהות נפגשים בארון הבגדים.
