בינה מלאכותית נכנסת לכיתות במהירות, ומי שאמורים להוביל את השינוי הם המורים של המחר. מה הם חושבים על כך באמת? האם הם מתלהבים, חוששים, או שניהם יחד? השאלה הזו מעניינת במיוחד כשהיא נבחנת לצד למידה מבוססת פרויקטים, גישה שמעמידה במרכז חקר, שיתוף פעולה וחשיבה ביקורתית, ושאפשר לשלבה עם כלים חכמים שמסייעים בתכנון, בחיפוש מידע ובכתיבה.
המחקר מתמקד במועמדות להוראה בבית הספר היסודי בקזחסטן, ושואל כיצד הן תופסות למידה מבוססת פרויקטים, מה עמדתן הכללית כלפי בינה מלאכותית, ומה הן חושבות לאחר שהשתתפו בתוכנית הכשרה מקוונת ואינטראקטיבית המשלבת את שני התחומים.
החוקרים בנו תוכנית בת שמונה שבועות ב-Microsoft Teams, שבה המשתתפות התנסו בכלים כמו ChatGPT ו-Canva AI ועבדו על פרויקטים משלהן. כדי לבדוק את השינוי הם שילבו כמה כלים: שני סולמות מדידה שהותאמו לקזחית ונבדקו בפיילוט על מאות מועמדות, ולצדם ראיונות מובנים למחצה עם כל 80 המשתתפות. כך נוצרה תמונה כפולה, גם מספרית וגם מילולית, של מה שעובר בראשן של מי שעתידות ללמד דור שיגדל לצד הבינה המלאכותית.
