המילה "אונטולוגיה" נשמעת כמו פילוסופיה עתיקה, אבל היום היא מופיעה גם במדעי המחשב, בבינה מלאכותית, בבלשנות ובחקר המונחים. בכל תחום היא מציינת משהו קצת אחר, ובכל זאת השם נשאר זהה. התוצאה היא בלבול: האם מדובר בתיאוריה על טבע המציאות, בכלי הנדסי לארגון נתונים, או בסכמה שמסדרת מילים ומושגים במילון מקצועי?
המאמר בוחן את השאלה מה בעצם מסתתר מאחורי המונח כשהוא משמש בתֵּרמינולוגיה, תחום שנמצא בצומת שבין שפה, חשיבה ומציאות. האם מה שנקרא שם "אונטולוגיה" הוא באמת אונטולוגיה במובנה הפילוסופי, או שהשם מכסה על משהו אחר לגמרי? ומה קורה כשצורכי הסטנדרטיזציה והבהירות פוגשים את הצורך לתאר שפה כפי שאנשים משתמשים בה בפועל, על כל גווניה התרבותיים והלשוניים?
המחברת עושה סקירה רחבה של המונח ושל השימושים בו. היא עוקבת אחריו מהמסורת הפילוסופית אל מדעי המידע, ובוחנת את מקומו בדיסציפלינות לשוניות ובמיוחד בתיאוריות מרכזיות של התֵּרמינולוגיה, מגישתו הקלאסית של וִוסטר ועד גישות תקשורתיות וקוגניטיביות. היא משווה בין הגדרות, טיפולוגיות ופרויקטים קיימים, ומנסה להבין אם מונח אחד יכול לשרת כל כך הרבה מושגים שונים. מי שמתעניין בשאלה איך אנו מארגנים ידע, ובמחיר של שימוש באותה מילה לדברים שונים, ימצא כאן דיון מרתק.
