מה משותף למשחק עתיק של מלכים, רגלים ורצים לבין ציונים במתמטיקה והבנת הנקרא? בעולם החינוך יש מי שרואים בשחמט הרבה יותר ממשחק לשעות הפנאי: כלי שאולי מחדד קשב, זיכרון, תכנון קדימה וחשיבה ביקורתית. במדינות כמו מקסיקו, שבהן הישגי התלמידים במבחנים לאומיים ובינלאומיים נמצאים מתחת לממוצע העולמי, השאלה אם משחק כזה יכול לסייע לילדים נשמעת מפתה במיוחד.
השאלה המרכזית שהמאמר בוחן היא האם יש בסיס מדעי לטענה ששחמט מקדם הישגים לימודיים, ומה קורה במוח של אדם שמשחק בו. כדי לענות על כך החוקרים סוקרים מחקרים שנערכו בבתי ספר במדינות שונות ובגילאים שונים, ומשווים בין קבוצות שהתאמנו בשחמט לקבוצות ביקורת. במקביל הם פונים אל עולם הדימות המוחי ובודקים מחקרי הדמיית תהודה מגנטית תפקודית (fMRI) שעקבו אחר שחקנים מתחילים ומומחים. הם מרחיבים את המבט גם למשחקי לוח אחרים, כמו שוגי וגו, ושואלים אם גם שם נראית פעילות מוחית דומה.
התוצאה היא מפגש בין כיתת לימוד לבין סורק מוח, שמעלה שאלות על ההבדל בין מתחילים למומחים, על מה שבאמת נלמד דרך המשחק ועל מקומו האפשרי בתכנית הלימודים.
