מערכות יחסים, אהבה ואינטימיות חשובות לבוגרים צעירים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בדיוק כמו לכל אדם אחר. ובכל זאת, רבים מהם כמעט אינם נחשפים לחינוך מקיף בנושאי מיניות ומערכות יחסים. כשהחינוך הזה כן מגיע, הוא מגיע לרוב מהבית. מה שההורים יודעים, מה שהם מוכנים לדבר עליו ומה שהם מעדיפים להשאיר בשקט משפיעים מאוד על מה שילדיהם ילמדו, ועל היכולת שלהם לקבל החלטות מושכלות ולהימנע מפגיעוּת ובידוד.
המחקר שואל עד כמה הורים לבוגרים צעירים עם מוגבלות שכלית מרגישים בקיאים ונוחים בשיחה על נושאים כאלה, מי לדעתם צריך לשאת באחריות להוראתם, ואיזו הכשרה היו רוצים לקבל בעצמם. השאלה נוגעת גם לתוכניות להשכלה גבוהה מכלילה, שמקבלות לשורותיהן סטודנטים כאלה ועדיין מתקשות לדעת איזה תפקיד עליהן למלא.
החוקרים, צוות של שבעה אנשי אקדמיה מארבע אוניברסיטאות בארה"ב, בנו סקר מקוון ייעודי בן 32 שאלות. הסקר נשלח להורים ולאפוטרופוסים של סטודנטים בתוכניות להשכלה גבוהה מכלילה ברחבי ארה"ב, וענו עליו 106 משיבים. ההורים דירגו את מידת הנוחות והידע שלהם במגוון נושאים, מהתפתחות האדם ועד התנהגות מינית וזהויות, והשיבו גם על שאלות פתוחות על העדפות ההכשרה שלהם.
