מיליוני אנשים מחליקים ימינה ושמאלה על פרופילים בכל יום, ומיליארדי כניסות מדי חודש מגיעות לאתרי פורנוגרפיה. אצל חלקם השימוש הזה מפסיק להיות סתם הרגל ונהיה כפייתי, כזה שמתערב בחיי היומיום. מה קורה אז לאופן שבו אנשים מבינים את האהבה עצמה? האם היא עדיין נחשבת בעיניהם למשהו עמוק, ראוי לנאמנות ובעל משמעות שמעבר לחומר, או שהיא הופכת לעוד אפשרות בתפריט?
המחקר בוחן שאלה שכמעט לא נחקרה: האם יש קשר בין שימוש בעייתי בשתי הפלטפורמות הללו לבין התפיסה האקזיסטנציאלית של אהבה רומנטית. עד היום עסקו רוב המחקרים בדיכאון, בחרדה ובבדידות, ואילו השאלה על משמעות האהבה נותרה בצד.
החוקרים בחרו לבדוק זאת באיראן, חברה שבה האהבה הרומנטית נחשבת לעוצמתית ועמוקה, ושבה הגישה לאפליקציות ולאתרים כאלה מוגבלת בסינון ובאיסורים דתיים. הם פנו לכ-660 בוגרים איראנים שהשתמשו הן באפליקציות היכרויות והן בפורנוגרפיה, ומדדו באמצעות שאלונים את מידת הבעייתיות של השימוש ואת תפיסות האהבה שלהם: עד כמה הם מהרהרים בה, עד כמה היא משמעותית בעיניהם, עד כמה הגישה שלהם אליה פרגמטית ועד כמה הם נוטים להתאהב מהר ובקלות. הנתונים נותחו במידול משוואות מבניות. החוקרים בדקו גם שאלה נוספת: האם יש משמעות לאופן שבו אנשים משתמשים ברשתות החברתיות, כלומר בקשב ובמודעות או באופן אוטומטי?
