ד"ר גרגורי האוס הוא רופא ציני, חסר סבלנות למטופליו ומכור לוויקודין, ובכל זאת מיליוני צופים ברחבי העולם רואים בו גאון אבחנתי. בכל פרק מוזרקות, נבלעות ומוזכרות תרופות רבות, לעיתים בהחלטות דרמטיות שנעשות תוך דקות. רוב הצופים אינם מומחים לפרמקולוגיה, ולכן קשה להם לדעת מה בסצנות האלה משקף את הידע הרפואי ומה נועד רק להעלות את המתח. הסדרה נחשבת מדויקת מבחינה רפואית, והיא נעזרה בייעוץ של רופאים. האם הדיוק הזה חל גם על עולם התרופות?
המאמר בוחן את התוכן הפרמקולוגי בסדרה מנקודת מבט של פרמקולוג גרמני. שאלות המחקר עוסקות באופן שבו התרופות נקראות ומוצגות, בהתאמה בין ההצגה לבין הספרות הרפואית של אז והיום, באיכות המידע שהמטופלים מקבלים, ובשאלה אם איכות התוכן השתנתה לאורך שמונה העונות. החוקרים גם השוו את הסדרה לסדרת הפשע הגרמנית "טטורט" ולרומני פשע, כדי לבדוק אם התרופות על המסך מתנהגות אחרת מאלה שבז'אנרים אחרים.
לצורך כך נותחו עשרת הפרקים הראשונים של העונה הראשונה, וכן הפרק הראשון והפרק האחד-עשר בכל אחת מהעונות 2 עד 8. כל פריט פרמקולוגי נבדק לפי אחד-עשר פרמטרים, בהם שם התרופה, האינדיקציה, הטיפול ומידע למטופל, והושווה לספרי לימוד, להנחיות קליניות ולדוחות המרשמים בגרמניה.






