מרחבי יצירה (Makerspaces) הפכו בשנים האחרונות לסמל של חינוך חדשני, המשלב טכנולוגיה, יצירתיות ולמידה מבוססת התנסות. אבל מה קורה כשמרחבים אלה, שנפוצים בעיקר בבתי ספר ובמוסדות להשכלה גבוהה, מגיעים לגני ילדים? כיצד ילדים בני 5-6, שעדיין מגבשים את זהותם החברתית והמגדרית, מתמודדים עם כלים, חומרים ומשימות פתוחות בסביבה שמזמינה חקירה עצמאית?
המחקר הנוכחי מבקש להבין את הדינמיקה החברתית והמגדרית המתפתחת במרחבי יצירה בגיל הרך: האם בנים ובנות פועלים באופן שונה, בוחרים כלים אחרים ומביעים מוטיבציות שונות? ואולי חשוב מכך, מי הופך למנהיג טבעי בסביבה חדשה זו, וכיצד תפקידים חברתיים שנקבעו במסגרות אחרות בגן משתנים כשמדובר בעולם של פתיחת קופסאות כלים, ניסוי וטעייה ובניה משותפת?
כדי לבחון שאלות אלה נערך מחקר מקרה השוואתי בשלושה גני ילדים בצפון ישראל, שנבחרו בשל אופיים המגוון ומעמדם החברתי-כלכלי, האתני והדתי המשתנה. החוקרות שילבו תצפיות כיתתיות ממושכות, ראיונות עם צוותי חינוך, שאלונים ורשומות שדה, במטרה לחשוף תבניות התנהגות, בחירות ותהליכי הזדהות שמתגלים כשילדים צעירים נחשפים לסביבת יצירה עשירה. הממצאים חושפים תמונה מורכבת ומרתקת של זהות, כוח והשתייכות בעולם הקטן של מרחב היצירה הגני.
