כלי בינה מלאכותית כמו ChatGPT הפכו כבר לחלק שגרתי מחיי הסטודנטים, גם בלימודי מדעים כמו ביולוגיה, אבל השאלה המעניינת באמת היא לא אם משתמשים בהם, אלא איך. האם סטודנטים באמת בודקים, מפקפקים ומעמתים את מה שהכלי אומר להם עם הידע המדעי שלהם, או שהם פשוט מקבלים כל תשובה כמות שהיא? ומה קורה כשמנסים ללמד אותם לעשות את זה אחרת, האם זה בכלל משנה משהו בציונים שלהם?
כדי לבחון את זה, נערך מעקב של שישה שבועות אחרי קבוצה של סטודנטים לחינוך לביולוגיה, שעברו ממצב של שימוש רגיל בבינה מלאכותית להוראה ממוקדת שמדגישה חשיבה ביקורתית כלפי התשובות שהכלי מספק. לפני ואחרי ההתערבות נבדקו התפיסות שלהם כלפי הטכנולוגיה, היכולת שלהם לחשוב באופן ביקורתי על תשובות שהתקבלו מבינה מלאכותית בנושאי תא וביולוגיה, וכמובן, ההישגים הלימודיים בפועל. השילוב בין שלושת הממדים האלה חושף תמונה מורכבת יותר ממה שאפשר לצפות.
