מה קורה לאישה שנאלצת לברוח מארצה, להשאיר מאחור בני משפחה שאולי לא תראה עוד, ולהתחיל חיים חדשים לגמרי במדינה זרה, בשפה שאינה מכירה? פליטים ופליטות מתמודדים עם אתגרים עצומים בתהליך ההשתלבות בארץ מקלט, אך לנשים יש חוויות ייחודיות משלהן, הן בזמן הבריחה עצמה והן לאחר ההגעה, שמייצרות צרכים שונים מאלה של גברים. שוודיה, שקלטה בשנים האחרונות גל גדול של פליטים בעיקר מסוריה, עיראק ואפגניסטן, מציעה תוכנית היכרות מובנית שנועדה לסייע בהשתלבות מהירה בשוק העבודה ובחברה. אבל איך נראה התהליך הזה מנקודת מבטן של הנשים עצמן? כיצד הן חוות את הניתוק מהמשפחה, את הלחץ להוכיח את עצמן במדינה חדשה, ואת ההתמודדות עם בריאותן הפיזית והנפשית תוך כדי בניית חיים מחדש?
מחקר איכותני זה מבקש לתת קול לחוויותיהן של נשים פליטות שהגיעו לאחרונה לשוודיה, באמצעות ראיונות עומק שנערכו בעזרת מתורגמנים עם 11 נשים שנמצאות בעיצומו של תהליך ההתיישבות מחדש. הראיונות, שנערכו בבתי המשתתפות או בבתי ספר ללימודי שוודית, בחנו את תפיסתן לגבי מצבן האישי, המשפחתי והבריאותי, ואת האופן שבו הן חוות את השילוב בין דרישות הלמידה, התעסוקה, גידול הילדים והשמירה על בריאות תוך כדי הסתגלות לתרבות ולשפה חדשות לגמרי. הממצאים חושפים עולם רגשי מורכב, שנע בין תקווה ונחישות לבין געגוע, בדידות ותשישות, ומעלים שאלות חשובות לגבי הדרך הטובה ביותר לסייע לנשים פליטות להשתלב בהצלחה ובבריאות טובה בחברה החדשה שאליה הגיעו.
