מיליוני ילדים קטנים בארצות הברית גדלים עם הורה אחד לפחות שנולד בחו"ל, ורבים מהם חיים בשכונות שבהן המשאבים דלים והקשיים הכלכליים בולטים. ידוע שמגורים בשכונה כזו נקשרים להתפתחות פחות טובה, אבל פחות ברור איך בדיוק זה קורה. האם זו העוני עצמו שמשפיע על הילד, או שהשפעתו עוברת דרך הרחוב, השכנים, תחושת הביטחון ובעיקר דרך ההורים שמגדלים אותו מדי יום?
המחקר מבקש לברר כיצד מעמד חברתי-כלכלי של שכונה קשור לשגשוג של ילדים בגיל הגן ולבעיות ההתנהגות שלהם, כשהוא מתמקד בילדים להורים מהגרים. השאלה המרכזית היא אם מבנה השכונה, למשל המשאבים הזמינים, תחושת הביטחון והעזרה ההדדית בין השכנים, וכן מאפייני ההורות, הם החוליות שמקשרות בין הרקע הכלכלי לבין מצבו של הילד. החוקרים שילבו שתי מערכות מרכזיות בחיי הילד, השכונה והמשפחה, במודל אחד.
הם השתמשו בנתוני הסקר הלאומי לבריאות ילדים בארצות הברית מ-2016, ובחנו מדגם של יותר מ-1,100 ילדים בני 3 עד 5 עם הורה מהגר אחד לפחות. באמצעות מודלים של משוואות מבניות נבדקו הקשרים הישירים והעקיפים בין מעמד השכונה, מבנה השכונה, בריאותו הנפשית של ההורה, המתח ההורי והאינטראקציה בין הורה לילד. המאמר גם מציע דרכים מעשיות לפעולה ברמת השכונה, ההורים והמדיניות.
