בשנים האחרונות סרי לנקה עברה משבר כלכלי חריף, ורבות מנשות הכפר מצאו עצמן פותחות עסק קטן במטבח הבית, בחלקת האדמה או בכפר השכן. יזמות נתפסת כדרך לצאת מעוני ולהשיג עצמאות. אבל מאחורי סיפור ההצלחה הכלכלי מסתתרת שאלה שפחות מדברים עליה: מה קורה לאישה שבו בזמן מנהלת עסק, מגדלת ילדים ומחזיקה משק בית, ומה קורה למשפחה כולה סביבה? נשים אלה נושאות מטלות רבות, ולא תמיד יש מי שמסתכל על מצבן הנפשי והחברתי.
המאמר שואל כיצד עבודה סוציאלית יכולה לתרום להעצמה ולקיימות פסיכוסוציאלית של משפחות יזמיות כפריות, מעבר לתמיכה הכלכלית המוכרת. כדי לענות על כך נעשה ניתוח איכותני של נתונים משניים בגישה פרשנית. המחקר מתבסס על מאמרים שפורסמו בכתבי עת עם ביקורת עמיתים, על דוחות ממשלתיים, על מסמכי מדיניות ועל פרסומים של ארגונים בין לאומיים, בעיקר מהשנים 2020 עד 2025. החומר נותח בשיטה תמטית ובהסתמך על תאוריית ההעצמה, התאוריה האקולוגית של מערכות, התאוריה הפמיניסטית ותאוריית ההון החברתי.
הניתוח בוחן מה מניע נשים להיכנס ליזמות, מה תרומתן לכלכלה המקומית, כיצד חוסר אונים ואילוצים תרבותיים משפיעים עליהן, אילו קשיים נפשיים וחברתיים הן חוות, ועד כמה התוכניות הממשלתיות מדויקות לצרכיהן. התוצאה היא מבט מקיף על הקשר בין כלכלה, משפחה, קהילה ורווחה נפשית בהקשר כפרי בדרום הגלובלי.
