מה קורה כשמנהלי בתי ספר ומוסדות להשכלה גבוהה מקבלים לידיהם כלי שמסוגל לעבד כמויות עצומות של נתונים, לחזות מגמות ולהציע המלצות בזמן אמת? בינה מלאכותית נכנסת בשנים האחרונות לחדרי הניהול של מערכות החינוך, ומשנה את אופן התכנון, הקצאת המשאבים וההחלטות היומיומיות. אבל לצד ההבטחות עולות שאלות קשות על שקיפות, הטיות, פרטיות והיכולת של מנהיגים להבין את הכלים שבהם הם משתמשים.
המאמר שואל כיצד בינה מלאכותית משמשת בפועל בהנהגה חינוכית: בתכנון אסטרטגי, בניתוח נתונים ובאינטראקציה עם תלמידים ועם צוותים, ובקבלת החלטות ובחדשנות. השאלה העמוקה יותר היא איך נראית עבודה משותפת בין שיקול דעת אנושי ליכולות של מכונה, ומה האתגרים האתיים שמלווים אותה.
החוקרים ערכו סקירת ספרות שיטתית איכותנית. הם סרקו חמישה מאגרי מידע אקדמיים מרכזיים ומצאו אלפי מאמרים שפורסמו בין 2018 ל-2025, ואז העבירו אותם דרך מסננים מדורגים של כותרות, תקצירים וקריאה מלאה, עד שנותרה קבוצה קטנה של מחקרים איכותיים. את המחקרים האלה הם בדקו לפי קריטריוני איכות והפיקו מהם נתונים באופן שיטתי. התוצאה היא מפה רחבה של התחום, המבקשת להבין לאילו כיוונים הוא מתפתח ומה עוד חסר בו.
