רובוטים אוטונומיים שמסיירים במחסן, בבניין משרדים או במתקן מאובטח אינם יכולים לעבוד לנצח. הם מכונות, ומכונות דורשות בדיקה תקופתית, תחזוקה ולפעמים החלפה. ההשבתות האלה אינן הפתעה: יודעים מראש אילו רובוטים יצאו מהמערכת ומתי. ובכל זאת, ברגע שחלק מהסוכנים נעצרים, הביצועים של הקבוצה כולה צוללים. הצלילה הזאת מסוכנת במיוחד ביישומים כמו סיור אבטחה, שבהם כל נקודה שנותרת בלא השגחה היא פרצה.
השאלה המרכזית היא מה כדאי לסוכן לעשות בזמן שנותר לו עד להשבתה. אפשר להעביר לחבריו את המקומות החשובים שהוא אחראי להם, אך העברה מהירה מדי מעמיסה עליהם יתר על המידה ופוגעת ביעילות עוד לפני שההשבתה החלה, והעברה אטית מדי משאירה מטלות בלא מטפל. הקושי הוא שסוכנים יכולים לדבר זה עם זה רק כשהם נפגשים במהלך הסיור, ומפגשים הם עניין מקרי. כמה הזדמנויות עוד יהיו? על התשובה לשאלה הזאת תלוי כל התזמון.
כאן נבנה פרוטוקול משא ומתן שבו כל סוכן סופר את מפגשיו, אומד מתוכם כמה הזדמנויות נותרו לו עד מועד ההשבתה, ומחלק לפי זה את העברת האחריות למקומות החשובים. הבדיקה נעשתה בסימולציה של עשרים סוכנים המסיירים בסביבה של חדרים ומסדרון, בשני יישומים שונים ובשתי השבתות מתוכננות בכל הרצה, תוך השוואה לשיטות קודמות ולמערכות שפעלו בלא השבתות כלל.






