משבר האופיואידים בארצות הברית גבה אלפי חיים בשנה, והוא נולד מרשת סבוכה של מטופלים, רופאים, חברות תרופות, רגולטורים ואנשי אכיפה. כשסיפור כזה עובר אל המסך, מישהו מחליט מי יהיה הגיבור, מי הנבל ומה ייעלם מהפריים. הסדרה Dopesick (2021) היא הדרמה העלילתית הראשונה שמתמקדת כולה במשבר הזה, ולמיליוני צופים היא עשויה להפוך לגרסה המרכזית שלו. השאלה היא איזו גרסה היא מציעה.
המחקר שואל מי מופיע בסדרה ומה תפקידו, אילו תמות מקבלות את מרב תשומת הלב, עד כמה התמונה תואמת את הידע המדעי הקיים, ואיזו מסגרת פרשנית היא מציבה סביב המשבר: מה הבעיה, מי אשם ומה הפתרון.
כדי לבדוק זאת צפו שני חוקרים בכל שמונת הפרקים, בנפרד, וחילקו אותם ל-458 סצנות. כל סצנה קודדה לפי הדמויות שבה והנושאים שהיא מעלה, וחוקר שלישי פיקח על התהליך. את התמות לא קבעו מראש, והן צמחו מתוך החומר עצמו. לאחר מכן הושוותה העלילה לספרות מדעית ממאגר PubMed, ונבחן אילו היבטים של המציאות הודגשו ואילו נדחקו הצידה. הממצאים נבחנו גם בעזרת תיאוריית המסגור, ששואלת איך בחירה והדגשה מעצבות את האופן שבו אנחנו מבינים בעיה חברתית.






