בכל שנה משתחררים מבתי כלא מאות אלפי אנשים אל פיקוח קהילתי, ושם מתחיל מסע קצר וטעון שבו נקבע לא פעם אם החזרה הביתה תצליח או שתסתיים בחזרה לכלא. רוב הדיון הציבורי על מערכת המשפט הפלילי מתמקד בשיטור ובכליאה, ואילו מה שקורה אחרי שערי הכלא נשאר בצל, אף שמיליוני אנשים נתונים בו לפיקוח ושיעור הכישלון בו גבוה במיוחד.
בלב העניין עומדת שאלה פשוטה לכאורה ומורכבת מאוד למעשה: האם קצין המבחן הוא מי שתופס את מי שנכשל ומחזיר אותו למאסר, או מי שעוזר לאדם לבנות מחדש את חייו. במחוז אלמדה שבצפון קליפורניה הוחלט לבדוק את זה בשטח. במקום להסתפק בטופס שמודיע למשתחרר לאן להתייצב בתוך 48 שעות, קיבלו חלק מן הלקוחות שיחת וידאו עם הקצין עוד לפני היציאה מן הכלא, תוכנית מטרות שנבנתה יחד, והפניות לשירותי דיור, בריאות ותעסוקה שחיכו להם בחוץ.
כדי לבדוק אם הגישה הזאת אכן משנה משהו נערך ניסוי שדה בקרב 261 גברים בסיכון גבוה ששוחררו ממאסר בין סוף 2018 לאמצע 2020, חלקם לתוכנית השיתופית וחלקם לפיקוח המסורתי, ונבדקו עבורם ההתייצבות הראשונה, ההפניות לשירותים וגורל תקופת הפיקוח כולה לאורך שנה שלמה.
