ברוב ספרי הלימוד בניהול מוקדשות לרשת הניהולית של רוברט בלייק וג'יין מוטון כמה פסקאות בודדות, ובהן חמישה סגנונות ניהול מסודרים בריבועים. ובכל זאת מדובר בכלי שהיוצרים עצמם תיארו כחזק, כמנוסה וכנפוץ ביותר לפיתוח מנהיגות, כזה שעבר דרך מיליוני אנשים בבתי חולים, בתעשייה ובמוסדות הוראה, ובעיקר בחברות נפט ענקיות. מה נשאר מחוץ לתמונה, ומה באמת טמון בתיאוריה שכל כך הרבה ארגונים אימצו?
המאמר שואל איך נוצרה הרשת, מאילו רעיונות ומאילו חוויות צמחה, ומה כוללת התיאוריה המלאה מעבר לגרסה המצומצמת שמוכרת לרוב הסטודנטים. הוא מתחקה אחר ההשפעות שעיצבו את בלייק ומוטון, מקבוצות T ועד מחקרי קונפליקט בין קבוצות, וממפה את היחס שלהם לתיאוריות מתחרות של התקופה. אחר כך הוא עובר על הסגנונות עצמם, ועל תופעות שרוב המקורות מדלגים עליהן: מנהלים שעוברים בין סגנונות תחת לחץ, שילובים מורכבים בין סגנונות, וגם התנהגות ניהולית שמציגה חזית שאינה משקפת את מה שמאחוריה.
המחבר מבסס את הניתוח על כתבי בלייק ומוטון עצמם, על גרסאותיהם המתפתחות של ספריהם לאורך השנים, ועל הדרך שבה ההגדרות השתנו ביניהן. התוצאה היא קריאה מחודשת בכלי מוכר, שמעלה שאלה מסקרנת על ההבדל בין התדמית שלו לבין עומקו האמיתי.
