כשחושבים על אוניברסיטה, מדמיינים הוראה, מחקר וקמפוס. פחות מדברים על מה שקורה מחוץ לשערים: על החנויות, המסעדות ובתי הלינה שמסביב, ועל עיר שלמה שהמוסד הזה עשוי לשנות את חייה הכלכליים. באפריקה השאלה כמעט לא נבדקה באופן שיטתי, אף שהיא נוגעת ישירות לערים משניות שהכלכלה המסורתית שלהן קורסת.
קימברלי בדרום אפריקה נודעה בעבר ביהלומים. כיום היא מתמודדת עם דעיכת הכרייה, עם אבטלה גבוהה ועם עוני נרחב. ב-2013 הוקמה בה אוניברסיטת סול פלאטיה, מוסד צעיר שרבים ראו בו סיכוי להחייאה. המחקר שואל עד כמה האוניברסיטה הזו, כבר בשנותיה הראשונות, משפיעה על הכלכלה המקומית, ומה גודל התרומה של הסגל והסטודנטים שלה לעיר ולמחוז.
כדי לענות על כך החוקרים לא הסתפקו בהנחות. הם ערכו שלושה סקרים נפרדים בקרב בעלי עסקים, חברי סגל וסטודנטים, בדקו דפוסי הוצאה, העסקה ותיירות, ובחנו כמה מהכסף נשאר בעיר וכמה זולג החוצה. את הנתונים שילבו בגישה כלכלית קיינסיאנית מבוססת מכפיל, שמתאימה לאזורים קטנים שחסרים בהם נתונים מפורטים. התוצאה היא מבט נדיר מקרוב על מקום שבו אוניברסיטה פוגשת עיר במשבר, ועל השאלה מה בעצם אפשר לצפות ממוסד אקדמי שנקרא לשמש עוגן לפיתוח מקומי.






