מה הקשר בין מדרש ארץ ישראלי עתיק לבין פיוטים שנכתבו במגנצא ובצרפת מאות שנים אחר כך? סיפור העקדה, אחד הטקסטים המכוננים ביותר בתרבות היהודית, זכה לעיבודים פיוטיים רבים במסורת האשכנזית הקדומה, ופיוט אחד במיוחד, "אשר מי יעשה כמעשיך" מאת ר' שמעון בר יצחק, עומד בבסיס מסורת ענפה של פיוטי עקדה שהמשיכה להתפתח לאורך דורות.
המחקר בוחן כיצד ינק פיוט זה ממדרש פרקי דרבי אליעזר, ובעקבותיו כיצד המשיכו תלמידי רבנו תם, ר' יוסף בכור שור ור' אפרים ממרגנשבורג, לעצב מחדש את סיפור העקדה בפיוטיהם שלהם. האם הסתפקו ביורשים המאוחרים בהעתקת המוטיבים המקוריים, או שמא טוו אותם מחדש לאור נסיבות חייהם המשתנות? כיצד השפיעו אירועים היסטוריים דרמטיים, ובראשם גזרות מסע הצלב הראשון, על האופן שבו נחוותה ועובדה מחדש דמותו של אברהם אבינו, יצחק בנו, והמתח הבלתי נגמר בין אמונה לספק?
באמצעות קריאה צמודה ומשווה בין תיאורי העקדה השונים, תוך מעקב אחר פרטים כמו זהות ההר, מעמד ישמעאל, הופעת האיל ומעורבות השטן בעלילה, מתאפשרת הצצה נדירה לתהליך שבו טקסט מדרשי עתיק הפך לחומר יצירה חי ומתחדש בידי פייטנים לאורך תקופות שונות, וכיצד השתקפו בו התמורות הרוחניות וההיסטוריות שעברו על יהדות אשכנז.
