איך נראה כאב שאי אפשר לומר במילים? חיילים ומשוחררים רבים שמתמודדים עם תסמינים פוסט־טראומטיים מתקשים לתאר בדיבור את מה שעבר עליהם, ולכן הטיפולים המילוליים המקובלים לא תמיד מגיעים אליהם. טיפול באמנות מציע דרך אחרת: במקום לדבר, יוצרים. אחד הכלים הנפוצים בו הוא עיצוב מסכה, חפץ שמאפשר לשים בחוץ משהו שקשה להחזיק בפנים.
השאלה שהחוקרים מבקשים לברר היא האם רגשות ושינויים רגשיים אכן "נשארים" ביצירה עצמה, עד כדי כך שאנשים זרים לגמרי יוכלו להבחין בהם. האם מי שלא יודע דבר על הטיפול, על היוצר או על מצבו יזהה הבדל בין מסכה שנוצרה בתחילת התהליך לבין מסכה שנוצרה בסופו?
כדי לבדוק זאת נאספו עשר מסכות שיצרו חמישה אנשי שירות ומשוחררים במהלך תוכנית טיפול באמנות בת שמונה מפגשים. תמונות המסכות הוצגו ליותר ממאתיים צופים אנונימיים, שדירגו אותן לפי מגוון רחב של תחושות והשפעות רגשיות. חלק מהצופים התבקשו לדווח מה המסכה מעוררת בהם, וחלק אחר התבקשו לשער מה הרגיש היוצר. כך אפשר לבחון לא רק מה היצירות משדרות, אלא גם עד כמה אנחנו מצליחים להיכנס לנעליו של אדם אחר דרך יצירה שלו.
