מה קורה לסטודנט כשהמבחן נכשל, התוכנית מתערערת או שהחיים מזמנים לו מכשול שלא תכנן? יש מי שמתאושש במהירות ויש מי שנתקע, וההבדל הזה עשוי להשפיע על הבריאות הנפשית, על הלימודים ועל תחושת הרווחה הכללית. בעיר גדולה כמו ליימה, שבה צעירים נחשבים לקבוצה פגיעה במיוחד וכל זאת על רקע שנים של מגפה שטלטלה את אורחות החיים, השאלה הזאת הופכת לדחופה עוד יותר.
המאמר בוחן שני מושגים פסיכולוגיים שנשמעים קרובים אך אינם זהים: היכולת לשאת תסכול, כלומר איך אנחנו מגיבים כשדברים לא מסתדרים, והחוסן הנפשי, היכולת להתמודד עם קשיים ולהסתגל אליהם. השאלה המרכזית היא האם וכיצד שני המאפיינים האלה קשורים זה בזה בקרב סטודנטים, ואם התמונה משתנה בין תחומי החיים השונים, בין גילאים, בין המינים ובין שנות הלימוד.
החוקרות פנו ל-316 סטודנטים בני 18 עד 30 מאוניברסיטאות בליימה, בכל שנות הלימוד ובתחומים שונים. המשתתפים מילאו שאלונים מקוונים במסגרת מחקר רוחבי: סולם שבודק תגובות לתסכול בארבעה מעגלי חיים (משפחה, אישי, חברה ולימודים/עבודה) וסולם חוסן נפשי מוכר שהותאם לאוכלוסייה הפרואנית. הנתונים נותחו בשיטות סטטיסטיות שמתאימות להתפלגויות לא נורמליות. התשובות עשויות לעניין כל מי שעוסק בבריאות הנפשית של צעירים ובדרכים לחזק אותה.






