אנשים עם מוגבלות שכלית חולים בסרטן בשכיחות דומה לשאר האוכלוסייה, אבל המחלה אצלם מתגלה לעיתים קרובות מאוחר מדי, כשכבר קשה לטפל בה. בדיקות סקרינינג יכולות לאתר סרטן השד, סרטן המעי הגס ושינויים טרום-סרטניים בצוואר הרחם בשלב מוקדם, ובכל זאת מבוגרים עם מוגבלות שכלית משתתפים בהן פחות. חלק מההסבר נעוץ בכך שהמידע כמעט אינו מגיע אליהם ישירות, ולעיתים קרובות הם אף הוצאו ממחקרים בשם ההגנה עליהם. נשאלת השאלה אם אפשר ללמד אותם על סקרינינג בדרך שתהפוך את המידע להבנה אמיתית, לזיכרון לאורך זמן ולכוונה להשתתף בבדיקות.
כדי לבדוק זאת נערך בדרום צרפת ניסוי אקראי מבוקר רחב היקף, שבו השתתפו יותר מ-600 מבוגרים עם מוגבלות שכלית קלה או בינונית מ-38 מוסדות רפואיים-חברתיים. קבוצה אחת קיבלה התערבות על סקרינינג לסרטן, והשנייה התערבות מקבילה בנושא היגיינת הפה. ההתערבות שילבה מצגת, סדנה עם מודלים ומשחק, חוברת בשפה קלה וסרט שבו אנשים עם מוגבלות שכלית מסבירים זה לזה. את החומרים בנו יחד עם אנשים עם מוגבלות שכלית, שישבו גם בקבוצת היגוי של המחקר. המשתתפים נבדקו לפני ההתערבות, ביומה, לאחר שלושה חודשים ולאחר שנה.
המחקר מעלה שאלות על מה שאנחנו מניחים לגבי היכולת של אנשים עם מוגבלות שכלית ללמוד ולזכור מידע רפואי, ועל התפקיד שיכול להיות להם בעיצוב המחקר שנוגע לחייהם.
