כשמדינות בארצות הברית התירו שימוש בקנאביס למטרות פנאי, נפתח לעסקים בתחום ערוץ חדש לגמרי: פייסבוק, אינסטגרם וטוויטר. שם הם יכולים לפרסם מדי יום, לצבור עוקבים ולבנות קהילה מקוונת, וכמעט בלי הגבלות גיל. בני נוער הם בדיוק הקהל שמבלה ברשתות יותר מכולם, וכללי הפרסום במדינת וושינגטון כלל לא התייחסו לרשתות החברתיות. השאלה היא מה עושים כדי שהודעות השיווק האלה לא יגיעו אל מי שאינם בגיל החוקי.
במקום לשאול מומחים בלבד, החוקרים פנו אל מי שמכירים את הרשתות מבפנים: מתבגרים. השאלה המרכזית הייתה מה הם עצמם חושבים על חשיפה למסרי קנאביס ברשתות, ואילו דרכים למנוע אותה נראות להם רלוונטיות והגיוניות.
לשם כך נערכו חמש קבוצות מיקוד עם 32 בני נוער בגילאי 15 עד 20 במדינת וושינגטון. המשתתפים נחשפו לפוסטים אמיתיים מדפי עסק של חברות קנאביס, שנבחרו משום שהם מכילים רכיבים הידועים כמושכים צעירים, ונתבקשו לדון ברעיונות למניעה. הדיונים הוקלטו, תומללו ונותחו בקידוד שיטתי עד שהושגה רוויה בנתונים. התוצאה היא הצצה נדירה לאופן שבו צעירים קוראים שיווק של מוצר שנמצא בקצה הגבול בין חוקי ללא חוקי, ולמה שהם היו משנים בכללי המשחק.
