האם כשאדם בנורווגיה ואדם באזרבייג'ן מסכימים עם המשפט "עבודה היא הדרך הטובה ביותר לאישה להיות עצמאית", הם באמת מתכוונים לאותו דבר? מחקרים משווים רבים מניחים שכן. הם מחשבים ממוצעים לאומיים של תשובות לשאלוני עמדות וערכים ומדרגים מדינות על גביהם, כאילו כל הנשאלים מבינים את השאלות באותו אופן. אבל מה אם אותו פריט מקבל בתרבות אחת משמעות אחת, ובתרבות אחרת משמעות שונה לגמרי, ואולי אפילו הפוכה? ומה אם חלק מהנשאלים נוטים פשוט להסכים עם כל היגד, בלי קשר לתוכנו?
המאמר הזה הופך את הבעיה המתודולוגית המוכרת לשאלה תרבותית מעניינת בפני עצמה: באיזו מידה קיים גיוון בין מדינות אירופה במשמעות שמיוחסת לפריטים על ערכי משפחה ותפקידי מגדר?
החוקרים השתמשו בנתוני הסקר האירופי לערכים משנת 2008, שכוללים עשרות אלפי נשאלים מ-47 מדינות. במקום להתחיל בבדיקות שוויון מדידה מקובלות, הם בחרו בכיוון ההפוך. תחילה חילקו את המדינות לאשכולות לפי הדמיון במבנה הקשרים בין הפריטים. אחר כך בנו לכל אשכול מודל מדידה משלו, בדקו אותו עם התחשבות בנטייה להסכים ובלעדיה, והשוו כיצד משתנה מיקומן של מדינות בדירוגים. התוצאה היא מבט לא שגרתי על השאלה אם אפשר להשוות תרבויות באמצעות אותם שאלונים, ומה קורה לדירוגים המוכרים כשבודקים אותם מחדש.






