מה אם חלק מהטיפול בקשיים נפשיים יכול להתקיים ביער, בחווה או בגינה קהילתית, ולא רק בקליניקה? טיפול מבוסס טבע הולך ותופס מקום בשיח על בריאות הציבור, ומערכות בריאות רבות מתמודדות עם עלויות גבוהות של מחלות נפש ושל מחלות כרוניות אחרות. אבל כשמקבלי החלטות שואלים אם כדאי להשקיע בתוכניות כאלה, לא מספיק לדעת שמשתתפים מרגישים טוב יותר. צריך לדעת גם כמה זה עולה, מה מרוויחים בתמורה, ובאיזו מידה אפשר לסמוך על החישוב.
המאמר הזה שואל מה בעצם ידוע על ההיבט הכלכלי של טיפול מבוסס טבע. אילו סוגי הערכות כלכליות נעשו עד היום, באילו שיטות, ובאיזו רמת אמינות. החוקרים, צוות בין-תחומי של כלכלנית בריאות, אנשי בריאות הציבור, אדריכלי נוף ופיזיותרפיסטים, ערכו סקירת היקף לפי הנחיות PRISMA-ScR, ופרוטוקול הסקירה נרשם מראש. הם חיפשו בשבעה מאגרי מידע מרכזיים, הוסיפו חיפוש ציטוטים וחיפוש בספרות אפורה, ולא הגבילו את החיפוש לפי שנה או לפי סוג המסמך. שני סוקרים סיננו את הרשומות באופן עצמאי, והנתונים חולצו לפי תבניות מקובלות להערכה כלכלית בתחום הבריאות.
הסקירה מעניינת כי היא נוגעת בשאלה מעשית שמעסיקה גופי בריאות, רשויות מקומיות וקובעי מדיניות: איך בודקים אם טיפול שמתרחש בחיק הטבע מצדיק את המשאבים שמושקעים בו. היא גם מראה איך נראה תחום צעיר, שבו ההגדרות עדיין מתגבשות והמחקר רק מתחיל לפרוס את כלי המדידה שלו.
