הבטחות הבינה המלאכותית ברפואה נשמעות מרשימות: פחות טעויות, יותר דיוק ועלויות נמוכות. אבל מי שעובד במערכת הבריאות יודע שהיום־יום נראה אחרת. רופאים ואחיות כבר עמוסים עד אפס מקום, וכל כלי חכם חדש מוסיף ללמידה, לממשקים ולעוד "עמית" דיגיטלי שצריך לתקשר איתו. השאלה שהמאמר מעלה היא איך ייראה שילוב של בינה מלאכותית בעבודה מקצועית אם נתחיל מהאדם ולא מהמכונה, וכיצד אפשר להעביר את נטל ההתאמה מבני האדם אל הטכנולוגיה.
המאמר מבקש לבחון את השאלה מנקודת מבט שמציבה את איש המקצוע במרכז, ומציע מסגרת מושגית חדשה שנשענת על רעיון קיים על הרחבת העצמי. כדי לפתח אותה, החוקרים ערכו סינתזה סלקטיבית של ספרות עדכנית משנים 2020 עד 2024, באמצעות חיפוש בשלושה מאגרי מידע מרכזיים. הם בחנו כיצד הספרות מתארת את הכניסה של הבינה המלאכותית לתהליכי עבודה, אילו קשיים עולים וכיצד מנסים להתמודד איתם.
את הרעיון הם מדגימים בשלושה תרחישים מעולם הרפואה: שיחה בין רופא למטופל בזמן קצוב, סקר לגילוי סרטן השד וחדר ניתוח רובוטי. כל אחד מהם מעלה שאלות שונות על האופן שבו מכונה יכולה לעבוד לצד אדם ואולי אפילו להפוך לחלק ממנו. מי שמתעניין בעתיד העבודה המקצועית, ברפואה ובתפקיד שיש לטכנולוגיה בשניהם ימצא כאן זווית מפתיעה.
