אחיות בבתי חולים מתמודדות מדי יום עם עומס משימות עצום, לחץ זמן ומחסור בכוח אדם, ולעיתים קרובות נראה כי חלק ניכר מזמן העבודה מתבזבז על שיחות טלפון אישיות, ביקורים חברתיים ודחיינות, במקום להיות מוקדש לטיפול בחולים. תצפית זו, שנצפתה במהלך הכשרה קלינית של סטודנטיות לסיעוד במחלקות רפואה וכירורגיה, הובילה לשאלה מרתקת: האם ניתן ללמד אחיות לנהל את זמנן בצורה טובה יותר, ובכך להפחית את מה שמכונה "מבזבזי זמן" יומיומיים, פנימיים כמו חיצוניים?
כדי לבחון שאלה זו, נבנתה תוכנית הכשרה מקיפה בניהול זמן, שהועברה ל-118 אחיות במחלקות רפואיות וכירורגיות בשני בתי חולים אוניברסיטאיים במצרים העילית. התוכנית שילבה שיטות הוראה מגוונות, כללה נושאים כמו קביעת מטרות, סדרי עדיפויות, התמודדות עם הפרעות ודחיינות, ולוותה בכלים מובנים למדידת התנהגויות ניהול זמן ומבזבזי זמן. הנתונים נאספו בשלושה מועדים, לפני התוכנית, מיד אחריה ובמעקב שלושה חודשים לאחר מכן, כדי לבחון לא רק אם התוכנית עבדה, אלא גם אם ההשפעה שלה נשמרת עם הזמן.
המחקר גם בחן אילו גורמים דמוגרפיים ומקצועיים, כגון גיל, השכלה, ניסיון והכשרה קודמת, עשויים להשפיע על הנטייה לבזבז זמן בעבודה. ממצאי המחקר עשויים לספק תשובות מעניינות למנהלי סיעוד ולמעצבי מדיניות המחפשים דרכים לשפר את הפרודוקטיביות והרווחה של הצוות הסיעודי, ולחשוף תובנות שאולי אינן מובנות מאליהן.
