מה גורם לאדם להרגיש שהוא נמצא למעלה, באמצע או למטה בסולם החברתי? ומה קורה לנפש כשהתחושה הזאת מלווה אותו לכל מקום, כולל אל תוך הפיד של הרשתות החברתיות? בשוודיה מתרבים בשנים האחרונות המקרים של פגיעה בבריאות הנפש בקרב צעירים, ובמיוחד בקרב צעירות, וההסברים לכך עדיין חלקיים. אחד הכיוונים שנחקרו הוא המעמד החברתי כפי שאנשים חווים אותו בעצמם, ולא רק כפי שהוא נמדד בהכנסה, בהשכלה או במקצוע.
המחקר הזה שואל מה עומד מאחורי תחושת המעמד של צעירות עובדות בשוודיה, כיצד היא נבנית בעיניהן, ומה היא עושה לבריאותן ולרווחתן. עד כה רוב המחקר האיכותני בתחום התמקד במהגרים, בבני נוער ובקשישים, וקבוצה זו, שמתמודדת עם שוק עבודה תובעני, נטל כפול ולחצים חברתיים, נותרה כמעט בצד.
החוקרות ראיינו חמש עשרה נשים בנות 25 עד 35, שנבחרו מתוך סקר ארוך טווח על בריאות תעסוקתית כדי ליצור מגוון רחב של גילאים, השכלות, ענפי עבודה, אזורי מגורים ומצבים נפשיים. בראיונות בזום הוצג למשתתפות סולם פשוט, בלי הגדרה של כסף, השכלה או עבודה, כדי שיוכלו לפרש בעצמן מה המשמעות של לעמוד גבוה או נמוך. השיחות תומללו ונותחו בשיטת ניתוח תמטי. התוצאה היא הצצה מפתיעה לדרך שבה צעירות מדברות על מעמד, על שיפוט עצמי ועל שיפוט של אחרים, ועל מה שהן עושות כדי להגן על עצמן.
