בינה מלאכותית, רובוטיקה ואוטומציה משנות במהירות את פני העבודה. הן מבטיחות יעילות וגמישות, אך גם מעוררות חרדות: האם המשרה שלי בטוחה, האם אצליח להמשיך ללמוד, ומה יקרה לקשרים עם הקולגות כשהמסך תופס את מקומם? החששות האלה לא עומדים לבדם. הם נוגעים זה בזה, ומשתלבים באופן שבו העובדים חווים את סביבת העבודה, את התנאים ואת הדרישות שמוטלות עליהם.
המחקר הזה בוחן את השאלה איזה חשש טכנולוגי נמצא במרכז המערכת בקרב עובדים, ואילו חששות קשורים בעוצמה הרבה ביותר, או הנמוכה ביותר, לאופי סביבת העבודה, לתנאי העבודה ולדרישות העבודה. הזירה היא נורווגיה, מדינה מתקדמת טכנולוגית עם מודל נורדי של הגנה חזקה על עובדים ותרבות ארגונית שיתופית, כלומר מקום שבו היינו מצפים למצוא פחות דאגות.
החוקרים בנו שאלון על בסיס מחקר דלפי שחזה את עתיד העבודה במדינות הנורדיות, ושלחו אותו ל-441 עובדים במדגם שהותאם לאוכלוסיית העובדים הנורווגית. במקום לבחון כל משתנה בנפרד, הם השתמשו בניתוח רשתות פסיכולוגי, גישה סטטיסטית שממפה כיצד גורמים רבים משפיעים זה על זה ואילו מהם משמשים גשר בין אשכולות שונים של חוויות בעבודה. התוצאה היא מפה חדשה של הדרך שבה חששות מהטכנולוגיה משתלבים בחיי העבודה היומיומיים.
