סיעוד הוא מקצוע שבנוי על קשר בין אנשים: מול מטופלים במצוקה, משפחות מודאגות וצוותים לחוצים. מה קורה כשמי שמתכוננים למקצוע הזה חווים פחד עז מסיטואציות חברתיות? חרדה חברתית נפוצה במיוחד בקרב צעירים, והיא קשורה לא פעם לפגיעה בבריאות הנפשית. אבל פחות ברור מה עומד מאחורי הקשר הזה, ומה יכול להסביר מדוע אצל חלק מהסטודנטים החרדה פוגעת יותר ואצל אחרים פחות.
המחקר בוחן שאלה מעניינת: האם היכולת להבין אנשים אחרים, להגיב אליהם בהתאמה ולבנות יחסים חברתיים מסתגלים, כלומר אינטליגנציה חברתית, משמשת חוליה מקשרת בין חרדה חברתית לבין הבריאות הנפשית של סטודנטים לסיעוד? החוקרים נשענו על מודל הלחץ וההתמודדות של לזרוס ופולקמן, שלפיו אנשים בוחנים אילו משאבי התמודדות עומדים לרשותם כשהם נתקלים בגורם לחץ.
לצורך כך נערך מחקר חתך באוניברסיטה במחוז הנאן שבסין, ובו מילאו מאות סטודנטים לסיעוד שאלון מקוון אנונימי שמדד חרדה חברתית, אינטליגנציה חברתית ובריאות נפשית, לצד נתוני רקע כמו מגדר, אישיות וסגנון הורות. את הקשרים בין המשתנים בדקו בניתוח תיווך סטטיסטי. התשובות עשויות להיות חשובות למי שמעצבים הכשרה סיעודית ותמיכה בסטודנטים.
