משקאות מתוקים הם חלק בלתי נפרד מחיי הקמפוס: כוס תה קר בין שיעורים, משקה אנרגיה לפני מבחן, קפה מתוק בהפסקה עם חברים. אלא שצריכה מוגברת שלהם קשורה להשמנה, לסוכרת ולמחלות נוספות, ובדרום-מזרח אסיה הבעיה בולטת במיוחד בקרב צעירים. מלזיה כבר הטילה מס סוכר על משקאות מוכנים לשתייה, אך הצלחתו של צעד כזה תלויה לא רק בחקיקה אלא גם בכך שהציבור מבין אותו ותומך בו.
מה שאנשים יודעים על משקאות מתוקים, מה שהם חושבים עליהם ומה שהם עושים בפועל אינם בהכרח אותו דבר. השאלה המרכזית היא כיצד שלושת המרכיבים האלה, ידע, עמדות והתנהגות, קשורים זה לזה, וכיצד הם מתקשרים לעמדות כלפי מס הסוכר. עוד נבדק אם הרקע האישי ואורח החיים של האדם משפיעים על כל אלה, ולמה לדעת המשתתפים ראוי להקצות את הכסף שנגבה מהמס.
החוקרים ערכו מחקר חתך בקרב מאות סטודנטים ואנשי סגל באוניברסיטה ובמכללה פרטיות במלזיה. המשתתפים מילאו שאלון מקוון שמדד ידע, עמדות והתנהגות בנוגע למשקאות ממותקים, את עמדתם כלפי המס ואת העדפותיהם לגבי השימוש בהכנסות ממנו. הנתונים נותחו באמצעות מתאמים ורגרסיה לוגיסטית, כדי לבדוק אילו גורמים באמת קשורים זה לזה. התמונה שעולה מהם עשויה להפתיע את מי שמניח שמספיק ללמד אנשים מה מזיק להם.
