מיליוני כלבים וחתולים חיים לצדנו בערים צפופות, ובשנים האחרונות, במיוחד מאז מגפת הקורונה, הם הפכו לבני בית מועדפים עוד יותר. אבל מאחורי כל שקית מזון, צעצוע, בגד קטן או סיבוב בפארק מסתתרת עלות סביבתית שרובנו כמעט לא חושבים עליה: פליטות גזי חממה, צריכת קרקע ומים, פסולת פלסטיק ופגיעה בחיות בר. הונג קונג היא מקרה מעניין במיוחד, עיר עתירת אוכלוסין עם מעט שטחים ירוקים, שבה מספר חיות המחמד ממשיך לטפס.
המאמר שואל עד כמה בעלי כלבים וחתולים בעיר מכירים את ההשלכות הסביבתיות של אורח החיים שלהם, מה הם חושבים על צעדים אפשריים להפחתת הנזק, ואיך הם מתנהגים בפועל בחיי היומיום. האם הידע שלהם מתורגם להרגלים אחרים, ואם לא, מה עומד בדרך?
כדי לבדוק זאת פיתחו החוקרים שאלון מקוון בן 29 שאלות, שנבנה על סמך סקירת ספרות, נבדק על ידי מומחים ותורגם לסינית מסורתית. הסקר הופץ במשך כמה חודשים דרך מרפאות וטרינריות, ארגון SPCA וקבוצות של בעלי חיות ברשתות החברתיות. הוא עסק בהרגלי רכישה, סוגי מזון, גישה לחוץ, רחצה וטיפוח, ניהול פסולת, חימום ומיזוג בבית, וכן ברמת ההיכרות עם מושגים סביבתיים. התמונה שמצטיירת מעוררת מחשבה על הקשר בין אהבה לחיות לבין אחריות כלפי הסביבה המשותפת.
