איך נולדה המדינה המודרנית, אותו גוף בלתי אישי ששולט באמצעות חוקים ומשרות ולא בכוחו של שליט אחד? ההסבר המקובל מתחיל ב"נסיך" של מקיאוולי, אך נשארת שאלה קשה: כיצד "מדינה" שהייתה קניינו של נסיך הפכה לסדר חוקתי שמצדיק את הזכות לפקד על בני אדם? המאמר מנסה לענות על שאלת הלגיטימיות הזו, ומציע לחפש את התשובה במקום בלתי צפוי, בעולם ההלניסטי הרחוק.
המאמר בוחן אם מקיאוולי אימץ והתאים דפוסי חשיבה על מלוכה שמקורם באפלטון, בקסנופון ובפוליביוס, ואם דרכם הצליח לחבר בין דמותו של הנסיך החדש לבין מדינה שאינה שייכת לאיש. לשם כך נקרא "הנסיך" לצד יוצרי המסורת הקלאסית, ולצד הוגים מודרניים כמו ובר, בורדייה, קנטורוביץ, מיינקה, פוקו והירשמן. הקריאה עוקבת אחר מושגים שחוזרים בכל אחד מהם: הכרח, חוק, פורטונה, ממשל ותבונת מדינה.
השאלות שעולות מכאן חורגות מהיסטוריה של הרעיונות. מה הקשר בין עריץ מיטיב לבין חוקה רפובליקנית? האם הדת, החירום והכלכלה הם כלי שליטה או תנאי לחירות? ומה אפשר ללמוד מכך על הקשר בין עליית המדינה לעליית הקפיטליזם? המאמר מציע מבט מפתיע על ספר שנקרא פעמים רבות כל כך, ופותח פתח לשאלות על הלגיטימיות של הסדר הפוליטי והכלכלי שאנו חיים בו.






