מה קורה לביצועים של עובד כשהבוס מחליט הכול לבדו, ומה קורה כשהוא מערב את הצוות בהחלטות? השאלה הזאת מעסיקה ארגונים בכל מקום, אבל היא מקבלת משמעות מיוחדת בענף שבו הכול מתוכנן מראש: תקציבים שנתיים שהופכים ליעדים מדויקים, פס ייצור שאסור שיעצור, ותחרות שדוחפת כל הזמן לשיפור. בענף כזה בחירת סגנון הניהול היא לא עניין של טעם אישי, אלא החלטה שעשויה להשפיע על התוצר של מפעל שלם.
המאמר בוחן את הקשר בין סגנון הניהול לבין ביצועי העבודה של העובדים בשתי מבשלות בניגריה, אחת באזור אויו ואחת באזור אושון. החוקרים שואלים שתי שאלות: האם יש קשר בין הדרך שבה מנהלים מנהלים לבין האופן שבו עובדיהם מתפקדים, ואיזה סגנון, אוטוקרטי או דמוקרטי, נפוץ יותר בפועל במקומות האלה.
לשם כך נערך סקר בשאלונים בקרב 200 עובדים משלוש רמות בארגון: עובדי פס ייצור, דרג הביניים והבכירים. העובדים תיארו את סגנון הניהול של הממונים עליהם באמצעות שאלון מוכר, ובמקביל דורגו ביצועיהם בחמישה תפקידים: עבודה, קריירה, חדשנות, צוות וארגון. מה שעולה מההשוואה בין שני הנתונים מעניין לכל מי שמנהל אנשים, או מנוהל על ידי אחרים.
