מה קורה במוח כשאנחנו חולמים, וכשאנחנו מניחים למחשבות לצוף מילה אחרי מילה, בלי מטרה ובלי צנזורה? פרויד ראה בשני המצבים האלה חלון אל הלא מודע. מאז הוצעו תפיסות נוספות, למשל זו של לואיס סנסיו, שהציג את החיים הלא מודעים כמערכת פעילה של עיבוד רגשי וקוגניטיבי. כיום טכנולוגיות הדמיה מאפשרות להציץ בפעילות המוח עצמה, אך השאלה אם החלום והאסוציאציה החופשית נשענים על אותה ארכיטקטורה עצבית כמעט לא נבדקה באופן שיטתי.
הסקירה שואלת אילו רשתות מוחיות ודפוסי קישוריות פונקציונלית משותפים לשתי התופעות, ומה משמעותם למודלים של עיבוד לא מודע. החוקרים פעלו לפי הנחיות PRISMA וחיפשו ספרות אמפירית משנת 2000 עד 2025 בשלושה מאגרי מידע מרכזיים. הם סרקו עשרות אלפי רשומות וסיננו אותן בקפידה, בעזרת שני סוקרים עצמאיים ושלישי שהכריע במחלוקות, והעריכו את איכות המחקרים בגרסה מותאמת של סולם Newcastle-Ottawa. במחקרים שנותרו נבחנו שיטות כמו fMRI, EEG, PET והקלטות תוך גולגולתיות, לצד פרדיגמות של ייצור מילולי חופשי.
הנושא נוגע בשאלות עתיקות על טבעה של התודעה, ויש לו גם השלכות על הבנת הפרעות כמו PTSD ודיכאון. הסקירה גם מבקשת לברר עד כמה מותר לחבר בין ממצאים עצביים לבין תיאוריות פסיכואנליטיות ותרבותיות רחבות.
