מה גורם למורה להחליט להישאר במקצוע ההוראה, ומה דוחף אחר לשקול לעזוב? שאלה זו, שנחקרה רבות בקרב אחיות ומקצועות נוספים, כמעט ולא נבדקה בקרב מורים, ובוודאי שלא בקרב אוכלוסייה ייחודית של מורים לניהול משאבי אנוש בהשכלה הטכנולוגית המקצועית, תחום המתרחב במהירות בברזיל אך זוכה למעט תשומת לב מחקרית. תחלופת עובדים גבוהה ידועה כפוגעת בביצועי ארגונים, באיכות השירות ובפרודוקטיביות, אך מה בעצם עומד מאחורי הכוונה לעזוב או להישאר, מעבר לשיקולים הכלכליים המובנים מאליהם?
מאמר זה מבקש לבחון האם המשמעות שמורים מייחסים לעבודתם, לא רק תנאי השכר וההעסקה, יכולה לנבא את כוונתם להישאר בתפקידם או לעזוב אותו. לשם כך אימצו החוקרים מודל תיאורטי רב ממדי הבוחן היבטים כמו מרכזיות העבודה בחיים, תכונות ערכיות (איך העבודה אמורה להיות) ותכונות תיאוריות (איך היא בפועל). המחקר בוצע בשני שלבים משלימים: תחילה ריאיונות עומק חצי מובנים עם מורים ממוסדות אקדמיים שונים, שנועדו למפות את הגורמים המרכזיים המשפיעים על כוונות ההישארות והעזיבה מנקודת מבטם של המורים עצמם, ולאחר מכן שלב כמותי שבו הועברו שאלונים מובנים לאוכלוסיית מורים רחבה יותר, במטרה לבחון באופן שיטתי אילו ממדים של משמעות העבודה אכן מנבאים את הכוונה לעזוב.
השילוב בין שני השלבים מאפשר הצצה עשירה במיוחד לעולמם המקצועי והרגשי של מורים בתחום ייחודי זה, וחושף ממצאים מפתיעים לגבי אותם היבטים דווקא, מתוך מכלול המשמעויות שמורים מייחסים לעבודתם, שמתגלים כבעלי כוח ניבוי משמעותי.
