המעבר מלימודים לעולם העבודה נהיה מורכב ותחרותי מאי פעם, ולא במקרה יותר ויותר בוגרי השכלה גבוהה מוצאים עצמם מתלבטים, חסרי ביטחון או תקועים במשרות שאינן תואמות את הכשרתם. מה בעצם גורם לסטודנט אחד להרגיש בטוח ביכולתו לקבל החלטות קריירה, בעוד אחר נשאר מהוסס ולא בטוח בעצמו? האם מדובר בערכים שהוא מחזיק בהם, בהצלחה האקדמית שלו, או שילוב מורכב בין השניים?
מאמר זה בוחן שאלה מרכזית זו לאור התיאוריה החברתית-קוגניטיבית של קריירה, ומציע להבין כיצד ערכי חיים אישיים וערכי עבודה משפיעים על מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה, תוך התמקדות בתפקיד שממלא ההישג האקדמי כמנגנון מתווך אפשרי. השאלה מקבלת משנה תוקף בהקשר קולקטיביסטי כמו מלזיה, שבו ציפיות משפחתיות, נורמות תרבותיות ומעמד חברתי שזורים באופן הדוק בהחלטות חינוכיות ותעסוקתיות.
כדי לבחון זאת, נאספו נתונים מכ-887 סטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטה ציבורית בסבה, מלזיה, באמצעות סקר מקוון שכלל כלים מבוססים למדידת מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה, ערכי חיים אישיים וערכי עבודה, לצד דיווח על ממוצע ציונים אקדמי. באמצעות ניתוחי תיווך סטטיסטיים נבחנה השאלה האם, וכיצד, בדיוק מתווך ההישג האקדמי בין הערכים לבין הביטחון העצמי בתהליכי קבלת ההחלטות הקריירתיות, ומה המשמעות התיאורטית והמעשית של הממצאים עבור מוסדות חינוך, יועצי קריירה וקובעי מדיניות.
