מה קורה בגוף של אדם שחרד מאינטראקציות חברתיות ברגע שהוא נדרש לעמוד מול קהל שופט? הלב דופק, הפנים מסמיקות, ובמקביל מופעלת מערכת הורמונלית עתיקה שמנהלת את תגובת הלחץ של הגוף ומשחררת קורטיזול. חרדה חברתית היא הפרעה שכיחה שפוגעת באיכות החיים ובקשרים עם אחרים, ובכל זאת חלק ניכר מהמטופלים אינם משתפרים מספיק בטיפול או נושרים ממנו. לכן יש עניין רב ביכולת לזהות מראש מי צפוי להרוויח יותר ומי פחות.
המאמר שואל אם האופן שבו הגוף של מטופל מגיב ללחץ, עוד לפני תחילת הטיפול, קשור לשינוי שיחול בתסמיניו בעקבות פסיכותרפיה פסיכודינמית. ממצאי העבר בנושא סותרים זה את זה, וברוב המקרים הם נבדקו בהקשר רחב של הפרעות חרדה ולא בחרדה חברתית דווקא.
החוקרים בחנו קבוצה קטנה של מטופלים שהשתתפו במחקר רב-מרכזי גדול על טיפול בחרדה חברתית. המטופלים עברו מבחן לחץ חברתי סטנדרטי במעבדה, הכולל ראיון מול ועדה ומשימת חשבון. במהלכו נדגמו הורמונים שונים מדם וממי הרוק, ולאחר מכן נבדק הקשר בין התגובה ההורמונלית לשינויים בתסמיני דיכאון, פחד והימנעות חברתית לאורך כ-25 מפגשי טיפול. זו הצצה מעניינת אל המפגש שבין הגוף לנפש בחדר הטיפולים.
