מה מבדיל בין עובד שמגיב לבעיות רק אחרי שהן התפוצצו לבין מי שמזהה אותן מבעוד מועד ופועל לפני שמישהו ביקש ממנו? בעולם עבודה לא יציב ולא ודאי, היכולת לצפות מראש ולהוביל שינוי נחשבת לנכס יקר ערך. ייתכן שחלק מהתשובה קשור לא רק לידע ולניסיון, אלא גם לדרך שבה אנשים קולטים, מבינים ומנהלים רגשות, את שלהם ואת אלה של הסובבים אותם.
המחקר מתמקד בשאלה אם האינטליגנציה הרגשית קשורה ליכולת לקבל החלטות פרואקטיביות, ואיזו מבין יכולותיה, תפיסת רגשות, ויסות רגשות או שימוש ברגשות, מחוברת אליה במיוחד. מרבית המחקר בתחום נעשה בהקשרים מערביים ואינדיבידואליסטיים, והשאלה כאן נבדקת בחברה קולקטיביסטית והיררכית, בתוך ארגון ציבורי גדול באתיופיה: רשות המכס באדיס אבבה.
החוקרים חילקו שאלונים לעשרות עובדים משכבות שונות, מתפקידי החזית ועד ההנהלה, ובדקו אותם בכלים מקובלים למדידת אינטליגנציה רגשית והתנהגות פרואקטיבית. הם נעזרו בניתוחים סטטיסטיים כדי להבין אילו יכולות רגשיות נקשרות לחשיבה צופה פני עתיד ולנטילת יוזמה. התוצאה מציעה מבט חדש על מה שמניע מנהיגים ועובדים לפעול בנחישות ולא להגיב בדיעבד.
