מתי הפך קרל מרקס לקומוניסט? השאלה נשמעת פשוטה, אך התשובה נוגעת בלב המרקסיזם כולו. מרקס הצהיר בפומבי על קומוניזם רק בראשית 1846, ובכתבי היד הכלכליים-פילוסופיים של 1844 הוא כבר משבח אותו בהתלהבות. ובכל זאת, בין סגירת עיתון אחד באביב 1843 לפרסום כתב עת בפריז בראשית 1844, נכתבו ארבעה טקסטים מרכזיים שבהם כמעט אין זכר למילה "קומוניזם". כיצד ייתכן שרעיון שעומד במרכז הגות כה משפיעה נעדר דווקא מהשלב שבו נרקם המעבר?
המאמר בוחן את התקופה הזו מחדש. לשאלה אם מרקס כבר היה אז קומוניסט מדעי, קומוניסט פילוסופי, או שעדיין לא עסק בקומוניזם כלל, הוצעו בעבר תשובות שונות, ובעיני הכותב כולן שותפות לפגם מתודולוגי משותף. הכותב קורא את ארבעת הטקסטים יחד, ובכלל זה מחברות קרויצנאך שזכו להתעלמות כמעט מוחלטת. הוא מעמיד אותם מול הקומוניזם והסוציאליזם הצרפתי והגרמני של אותם ימים ומול מורשת הגל, פויארבך והגליאנים הצעירים, ומתחקה אחר הדיאלוג שניהל מרקס עם הזרמים הללו, גם כשלא נקב בשמם.
התמונה העולה היא של הוגה צעיר בצומת דרכים, שעוד לא החליט לאן ילך אך כבר מניח יסודות שיעצבו את כתביו המאוחרים. מי שמתעניין בשורשי המרקסיזם, בהיסטוריה של הרעיונות ובשאלה איך נולדת תפיסת עולם, ימצא כאן מבט חדש על שנה אחת ומכרעת בחייו של מרקס.
