עשרות שנים אחרי נפילת הקומוניזם, האם העבר עדיין מלווה אנשים עד היום? בכל מדינה שחיה תחת שלטון קומוניסטי היו אנשים שהיו קרובים למשטר: חברי מפלגה ובני משפחותיהם, וגם אנשים שנדרשו, לעיתים תחת לחץ, למסור מידע לשירותי הביטחון על שכניהם, חבריהם ועמיתיהם לעבודה. שתי הקבוצות נחשבות "קשורות למשטר", אך חייהן לפני נפילת הקומוניזם ואחריה לא בהכרח נראו אותו דבר. אחרי 1989 ו-1991 מדינות רבות במרכז ובמזרח אירופה בחרו להתעמת עם העבר ופתחו ארכיונים וחשפו שמות, ואילו במדינות אחרות בברית המועצות לשעבר נעשה מעט מאוד בנושא.
המחקר שואל האם הקשר למפלגה או ללחץ להלשין עדיין משפיע על שביעות הרצון מהחיים ועל העדפות כלכליות ופוליטיות, והאם התשובה תלויה בשאלה אם המדינה בחרה להתמודד עם עברה. השאלה חשובה להבנת האופן שבו משטרים שחלפו ממשיכים לעצב חיי יחידים, יתרונות וחולשות, הרבה אחרי שנעלמו מהמפה הפוליטית.
כדי לבדוק זאת, החוקרים השתמשו בסקר Life in Transition משנת 2016, סקר מייצג שנערך ב-34 מדינות. הם הבחינו לראשונה בין שני סוגי הזיקה למשטר, אמדו את הקשרים לשביעות הרצון ולהעדפות שונות בגישה אקונומטרית, ובדקו מנגנונים אפשריים ברמת המדינה וברמת הפרט. בנוסף הם ניסו לתרגם את התוצאות למונחים כספיים מוחשיים, כדי להמחיש כמה שווה, או כמה עולה, קשר כזה לעבר.
