פולין עברה במאה ועשרים השנים האחרונות כמעט כל מהפכה שאפשר לדמיין: שלוש אימפריות שחילקו את אדמותיה, הקמה מחדש של המדינה, שתי מלחמות עולם, שלטון קומוניסטי, מעבר חד לשוק חופשי והצטרפות לאיחוד האירופי. מה עלה בגורלם של העשירים ושל כל השאר לאורך המסע הזה? ובמיוחד, האם אפשר לסמוך על המספרים הרשמיים כשהם נשענים על סקרים שבקושי פוגשים את בעלי ההכנסות הגבוהות באמת?
המחקר שואל כיצד התפתח אי השוויון בהכנסות בפולין לאורך יותר ממאה שנה, ואילו כוחות עיצבו אותו: שוק, טכנולוגיה, גלובליזציה או דווקא מוסדות ומדיניות. כדי לענות, החוקרים בנו לראשונה סדרה רציפה ממקורות שונים לגמרי זה מזה. עבור התקופות המוקדמות הם נשענו על נתוני מס מפרוסיה, מאוסטריה ומפולין שבין המלחמות, ועל סטטיסטיקות שכר מפורטות מתקופת הקומוניזם. עבור העשורים האחרונים הם שילבו סקרי משקי בית עם נתוני מס, לפי עקרונות החשבונאות הלאומית ההתפלגותית. הם גם בחנו נתונים ברמת מחוזות, השוו בין פולין לרוסיה ולמדינות נוספות, והריצו רגרסיות על שכר המינימום, ההפרטה, ההשכלה, ההגירה ושיעור ההון.
התוצאה היא מבט נדיר על מדינה שבה היסטוריה סוערת פגשה נתונים כלכליים, והיא מעלה שאלות על הקשר בין התפתחות כלכלית לשוויון, ועל מה שהמספרים הרגילים מחמיצים.
