עבודת צוות בין־מקצועי נחשבת כיום לאבן יסוד בטיפול קהילתי איכותי, אבל מה קורה כשרופאים, אחיות, עובדים סוציאליים ומנהלים אדמיניסטרטיביים אמורים לתפקד כגוף אחד, בעוד שלכל אחד מהם מחויבות שונה למקצוע ולארגון שהוא עובד בו? האם עבודת צוות בשירותי הבריאות בקהילה היא באמת מנוע לאפקטיביות ולאיכות טיפול, או שמדובר בעיקר בחזון יפה שקשה מאוד להגשים בשטח, כשעומס העבודה והלחצים היומיומיים דוחקים אותו הצידה?
השאלה שעומדת במרכז הבדיקה היא אילו גורמים, אישיים וארגוניים כאחד, הופכים צוות בין־מקצועי לאפקטיבי באמת, ואיך המחויבות של אנשי מקצוע לתחום עיסוקם מול המחויבות שלהם לארגון המעסיק אותם, וכן האופן שבו מובנה תפקידם במרפאה, משפיעים על התוצאה הסופית.
כדי לענות על כך, נבדקו שבעים מרפאות קהילה שנבחרו באקראי משתי קופות חולים גדולות, וכמעט שבע מאות אנשי מקצוע מכל התחומים השונים במרפאה התבקשו לשתף בתפיסתם באמצעות שאלונים מובנים, לצד ראיונות עומק שנערכו בשלב מקדים עם רופאים, אחיות ועובדים סוציאליים. כך מצטיירת תמונה עשירה ורב־ממדית של מה שקורה בפועל כאשר אנשי מקצועות שונים נדרשים לעבוד יחד למען אותם מטופלים, ואילו הפתעות מסתתרות בדרך שבה כל קבוצה מקצועית תופסת את התפקיד, המחויבות והשיתוף.
