מורים בסין נמנים עם קבוצות ההוראה הגדולות בעולם, ורבים מהם סובלים משחיקה תעסוקתית קשה. אך מה אם המפתח להבנת השחיקה הזו לא טמון רק בעומס העבודה או בלחצי ההישגים, אלא עמוק בתוך מערכת ערכים תרבותית בת אלפי שנים? המסורת הקונפוציאנית, המחייבת את המורה להקדיש עצמו להוראה ללא תלונה וללא ליאות, מעצבת אורח חיים שלם שיש לו שם: דינמיקה קונפוציאנית בעבודה. ערך זה, המשלב התמדה, חריצות, סדר חברתי ותחושת בושה, נחקר בעבר בהקשרים של הצלחה כלכלית ושביעות רצון בעבודה, אך כמעט ולא נבדק בזיקה לשחיקה תעסוקתית.
המחקר הנוכחי בוחן שאלה מסקרנת: האם ערכים תרבותיים מרוחקים כמו הדינמיקה הקונפוציאנית משפיעים על שחיקה בקרב מורים, ואם כן, דרך איזה מנגנון פסיכולוגי? החוקרים פנו למושג ה"גריט", תכונת אישיות המשלבת תשוקה והתמדה ארוכת טווח, ובחנו האם הוא מתווך בין הערכים התרבותיים לבין השחיקה. תוך הבחנה בין שני מרכיבים נפרדים של גריט, עקביות עניין והתמדה במאמץ, המחקר מבקש לפענח אילו מהם באמת מושפעים מהמורשת הקונפוציאנית ואילו מגנים בפועל מפני שחיקה.
כדי לבחון זאת, נאסף מידע מ-304 מורים ומורות מבתי ספר יסודיים ותיכוניים במרכז ובמזרח סין, באמצעות סקר מקוון שכלל כלים מתוקפים למדידת שחיקה, גריט ודינמיקה קונפוציאנית, ונותח באמצעות מודל משוואות מבניות מתקדם.
