רגע לפני קרב, ספורטאי צעיר עומד מול יריב, הלב דופק, המחשבות מתרוצצות והגוף מתכנס פנימה. חרדת תחרות היא חוויה מוכרת בספורט נוער, והיא קשורה לא רק לביצועים אלא גם לרווחה הנפשית. בגיל ההתבגרות, כשהיכולת לווסת רגשות עדיין מתפתחת, ההשפעה הזאת עשויה להיות חזקה במיוחד. רוב ההתערבויות הפסיכולוגיות בספורט מתמקדות במה שקורה בראש: דיבור עצמי, דמיון מודרך והצבת מטרות. אבל מה אם אפשר להתחיל דווקא מהגוף?
המחקר הזה שואל אם אימון שיטתי של שפת גוף, ובעיקר של יציבה, יכול להשפיע על מצבם הרגשי ועל ההישגים של ספורטאים צעירים. החוקרים בדקו את השאלה בקרב מתבגרים בענף הג'ו-ג'יטסו, בתנאי שדה אמיתיים ולא במעבדה. המשתתפים, חברי נבחרת אזורית, חולקו באקראי לקבוצה שעברה אימון יציבה במשך שלושה חודשים ולקבוצת ביקורת שהמשיכה באימונים רגילים. הערכות נערכו בטורנירים אזוריים, לפני ההתערבות ואחריה.
נבדקו שאלונים על חרדה לפני קרב, על דיכאון, חרדה ולחץ, דירוג של שפת הגוף מתוך צילומי וידאו שנעשה על ידי שני שופטים עצמאיים, ומדדי הישג בתחרות. מדובר בניסוי פיילוט קטן, שמעלה שאלות מסקרנות על הקשר בין גוף, נפש וביצוע.
