עבודה מהבית התחילה כפתרון חירום בימי הקורונה, אך נשארה איתנו. בארצות הברית כרבע מימי העבודה בשכר מתבצעים כיום מרחוק, ובמקומות רבים מתנהל ויכוח סוער על חזרה למשרד. חלקם מדברים על חירות, גמישות וזמן שנחסך בנסיעות, ואחרים על בדידות, גבולות מיטשטשים ועומס. אבל מעבר לשאלה אם נוח יותר או פחות, יש שאלה עמוקה יותר: מה בעצם העבודה נותנת לנו מעבר למשכורת, ומה קורה לכל זה כשהמשרד עובר אל הסלון?
המאמר מתבסס על רעיון פסיכולוגי קלאסי של מארי יהודה, שלפיו עבודה מספקת לאדם גם מבנה לזמן, קשרים חברתיים, תחושת מטרה משותפת, מעמד ופעילות. החוקרים שואלים אם התחלה או הפסקה של עבודה מהבית משנות את הגישה לחמש הפונקציות הללו, ואם הן משפיעות על שביעות הרצון מהעבודה, על הבריאות הנפשית ועל תחושת השילוב החברתי.
כדי לבדוק זאת השתמשו החוקרים בנתוני סקר פאנל גרמני גדול שעקב אחרי אנשים לאורך השנים 2020 עד 2022, והתמקדו בעובדי משרד. הם השוו בין אנשים שונים, ובעיקר עקבו אחרי אותם אנשים לאורך זמן כדי לראות מה קורה כשהם עוברים לעבוד מהבית או חוזרים משם. הם גם בדקו אם התמונה משתנה בין גברים לנשים, בין הורים ללא הורים, ובין מנהלים לאחרים.
