Diversity‑receptiveness in higher education: Perceived multicultural norms, well‑being and attitudes toward international students

קמפוסים ברחבי העולם הופכים מגוונים יותר ויותר: סטודנטים ממוצאים אתניים, לשוניים ולאומיים שונים לומדים זה לצד זה. אבל מה בעצם הופך אוניברסיטה למקום שמקבל גיוון באמת, ולא רק כזה שיש בו מגוון אנשים? ההגדרות בתחום מעורפלות, כלי המדידה מועטים, ורוב המחקר התמקד בבתי ספר תיכוניים ולא בצעירים באקדמיה.

המחקר שואל איך הסטודנטים עצמם תופסים את האקלים הרב-תרבותי במוסד שלהם, ואם התפיסות האלה קשורות לאופן שבו הם מתייחסים לסטודנטים בין-לאומיים ולרמת הרווחה הנפשית שלהם. שלושה מרכיבים עומדים במוקד: מגע בין קבוצות, אידיאולוגיה רב-תרבותית ומדיניות ופרקטיקות מוסדיות. עוד עולה השאלה אם כולם משפיעים באותה צורה, ואם מה שמועיל לאחת הקבוצות מועיל גם לאחרות.

כדי לבדוק זאת פיתחו החוקרים שאלון חדש למדידת נורמות רב-תרבותיות נתפסות במוסדות חינוך. במחקר הראשון בנו ובדקו אותו בקרב מאות סטודנטים לפסיכולוגיה בניו זילנד, באמצעות ניתוחי גורמים והשוואה לכלים קיימים. במחקר השני הפעילו אותו בקרב מאות סטודנטים מקומיים בארצות הברית, ובעזרת מודלים סטטיסטיים מורכבים בחנו כיצד המרכיבים השונים קשורים לתחושת איום, לתחושת הכללה, לעמדות כלפי סטודנטים בין-לאומיים ולרווחה נפשית. התשובות נוגעות לשאלות שמעסיקות היום מוסדות רבים, גם מעבר לגבולות האקדמיה.