השנים הראשונות בחיי האדם הן חלון הזדמנויות יוצא דופן: בתקופה קצרה זו המוח מתפתח במהירות מסחררת, וכל מה שקורה בבית, מהשיחות ליד העריסה ועד הטלפון שמונח ביד של ההורה, עשוי להשאיר חותם לאורך שנים. ועם זאת, רוב המחקרים בתחום בחנו גורם אחד בכל פעם, ורבים מהם נערכו באזורים כפריים או במדינות עשירות. על הילדים בערים גדולות ומפותחות בסין יודעים לא מעט פחות.
המאמר שואל אילו היבטים של חיי המשפחה קשורים להתפתחות ילדים צעירים בשנגחאי, ובאיזה תחום של התפתחות כל גורם בא לידי ביטוי. החוקרים נשענו על תורת המערכות האקולוגיות של ברונפנברנר ועל מסגרת הטיפוח של ארגון הבריאות העולמי ו-UNICEF, ובחנו יחד מגוון רחב של גורמים: איכות הטיפול, היחסים בין בני הזוג והיחסים עם הילד, תפקוד המשפחה, הקריאה בבית, השימוש במסכים והמצב החברתי-כלכלי.
במחקר חתך-רוחבי נאספו שאלונים מקוונים מאמהות לילדים בני חודש עד שלוש שנים, שהגיעו למרכזי בריאות קהילתיים במחוז אחד בעיר. ההתפתחות נבדקה בכלים מקובלים בכמה תחומים: תקשורת, מוטוריקה גסה ועדינה, פתרון בעיות, התפתחות אישית-חברתית והתפתחות רגשית-חברתית. לאחר מכן נבחנו הקשרים בין הגורמים המשפחתיים לבין רמות ההתפתחות בעזרת מודלים סטטיסטיים רב-משתנים. התמונה שמצטיירת מפתיעה במקומות שבהם הציפייה הרווחת הייתה אחרת, והיא מעלה שאלות על מה שבאמת חשוב בסביבה שבה גדלים ילדים עירוניים כיום.
