מתי קבוצת חברים הופכת לכנופיה, ומתי כנופיה הופכת לארגון פשיעה? בבריטניה, שבה תופעת ה"county lines" הפכה לאחד הנושאים הבוערים בשיח הציבורי, מדיניות רבה נשענת על הבחנות כאלה. ובכל זאת, ההגדרות המקצועיות והאקדמיות נותרות שנויות במחלוקת, והקול של הצעירים עצמם נשמע בהן פחות מקולם של אנשי המקצוע. אלה שחיים בתוך הקבוצות האלה ובוחרים, או נגררים, לעבור עבירות לא תמיד מזהים את עצמם בתוויות שמדביקים להם.
המאמר שואל כיצד נערים מעורבים בעבריינות מגדירים בעצמם את הקבוצות שבהן הם פועלים, ואילו גורמי סיכון חברתיים הם מזהים בדרכם אל העבירה, ובמיוחד אצל מי שנוצלו על ידי גורמים פליליים בוגרים.
החוקרות ראיינו חמישה עשר נערים בני 14 עד 18 מצפון אנגליה, שהופנו לתוכנית קהילתית בשל אלימות או מעורבות בכנופיה. בראיונות חצי מובנים התבקשו הנערים לתאר מקרה שבו ביצעו עבירה בנוכחות אחרים, ומה עבר עליהם לפניו, במהלכו ואחריו. הסיפורים נותחו בניתוח תמטי במסגרת של זהות חברתית, בעזרת קידוד שיטתי בכמה שלבים. התוצאה היא מבט נדיר מבפנים על עולם שבדרך כלל מתוארים רק מבחוץ, עם שאלות על נאמנות, כסף, אמון, פחד ויציאה, ועל המרחק בין התיאוריות הקיימות לבין מה שצעירים באמת מספרים.






